תחומי התמחות

סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע: "על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על- ידי המשטרה ושפורטו בהודעה". עוד נקבע כי חשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, משמעו תיעוד מלא של ההיסטוריה הפלילית של אדם וניהול מידע פלילי, לרבות מסירתו לגופים שונים (ארגוני אכיפה ומודיעין), והם רשאים להעביר ביניהם מידע פלילי, וכן להעבירו לגופי מנהל ציבורי המפורטים בחוק.

נחקרים רבים אינם יודעים זאת, אך חקירה פלילית נחשבת לאחד מהשלבים הקריטיים בהליך פלילי.

הליכי מעצר במדינת ישראל מתחלקים לשני סוגים: מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים.

לרוב, עבירות שמוגדרות כעבירות "צווארון לבן", מבוצעות על ידי אנשים הנחשבים נורמטיביים, כגון: פוליטיקאים, אנשי עסקים, בעלי מקצועות חופשיים ועוד. חשוב להבין, שעבירות בתחום הצווארון הלבן, הן עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין לצד עבירות פליליות "רגילות". עבירות צווארון לבן לרוב יהיו עבירות שמבוצעות תוך ניצול מעמד, גישה וידע.

מטבע הדברים, עבירות מין הן עבירות קשות להתמודדות, לא רק בשל חומרתן, אלא גם בשל רגישותן ומורכבותן.

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1937 קובעת, בין היתר, את סוגי העבירות בתחום הסמים. עבירות מסוג עוון, שהן עבירות קלות יחסית, ועבירות מסוג פשע, שהן עבירות חמורות יותר וכך גם העונש שעלול להינתן בגינן.

עבירות אלמ"ב (אלימות במשפחה) הן עבירות אלימות מכל סוג שמבוצעות בתוך התא המשפחתי, לרוב בין בני זוג. לאור חומרתן והשפעותיהן על הציבור, רשויות החקירה והתביעה, נוטות לגלות רגישות יתרה בטיפול של אותן תיקים.

בהתאם לתיקון מספר 66 בחוק סדר הדין הפלילי, החל ממאי 2013, רשויות התביעה (הפרקליטות והתביעה משטרתית) רשאיות להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו, אם הוא יודה בביצוע העבירות המיוחסות לו ויקיים תנאים שנקבעו בהסדר. במקרה כזה, יירשם כי התיק נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר", כאשר הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד.

ייצוג בערעורים מצריך חשיבה משפטית יצירתית מצד עורך הדין ובקיאות רבה בהליך הפלילי ובפסיקת בתי המשפט.

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, מעניק לנפגעי עבירה מגוון זכויות הנוגעות להליך פלילי. נפגע עבירה הוא מי שנפגע במישרין מעבירה, למשל עבירת אלימות ואיומים, פגיעה מינית, ואף מי שנפגע במישרין מעבירת רכוש.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי לאחר סיומה של חקירה פלילית בעבירת פשע בלבד, תשלח התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית) הודעה לחשוד לפיה חומר החקירה הועבר לתביעה.